הי!
שמתם לב שבדרך כלל ספרי פנטסיה הם ארוכים במיוחד/חלק מסדרה? אולי זה בגלל שהם דורשים עלילה ארוכה במיוחד...
חשבתי שאיך זה שאנשים שבחיים לא פגשו דרקון, אלף, גמד ושאר דמויות פנטסיה כותבים סיפורים כל כך יפים בנושא הזה, ואילו אנשים שפוגשים יצורים כאלה הם בדרך כלל מוגדרים כמשוגעים....
התשובה היא דמיון!
לדעתי, הרבה יותר נחמד להשתמש בדמיון במשחקי דמיון/תפקידים (ראה פוסט מבוכים ודרקונים). או במשחקי קופסא שמחקים אותם (לדוגמא, "מנצ'קין" ו"המתיישבים של קטאן").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה